<h1>הפרדס לרש"י סימן ב'</h1>
<h2>דף לג:</h2>
ועוד קבעו ברכנו בברכה המשולשת בתורה בתפילה, בברכה כמו גזרת בבהמה הטמאה בלחם הקלוקל לשיער הצהוב שי"ן דגש למ"ד נקוד פת"ח כדי לייחדו בשתים לשיער בצהוב, עד וישם לך שלום. ומיד מתחיל שים שלום. ואינו אומר ושמו את שמי משום דמשמע כשאתם משימים שמי על בני ישראל שיעלה כהן לדוכן אז ואני אברכם הא אין שם כהן שיעלה לדוכן לא אברכם והרי אנו מבקשין אלהינו ברכינו בברכה וכו' אלא לאחר הטוב לך להודות השליח קורא כהנים אם הם שנים אבל אם אחד אינו קורא כהן אלא שותק השליח עד שיעלה כהן לדוכן ואז מתחיל השליח יברכך וגו' וכשמגיע וישם לך שלום יורד מדוכנו ושליח ציבור אינו מתחיל ושמו את שמי לפי שאיננו מן הברכה אלא צואה בעלמא בעניינו של פסוק ראשון לעניינו של יום כה תברכו את בני ישראל אמור להם כך עניינו של פסוק אחרון ושמו את שמי ששניהן צווי לכהנים שישימו ויברכו את ישראל בשם והאומר בתפילה לא חש לקימחיה ותמה על עצמך הרי רואה בעיניך ברכת שים שלום על וישם לך שלום אם כן לדבריך הלשון נופל על הלשון דומה לדומה והמפסיק לומר ושמו את שמי על בני ישראל אינו מדקדק בלשונו.
